שלום רב. אני בת 42. לפני שנה וחצי חוויתי התפרצות של כאב נוירופטי בעיקר במרפק שמאל עם שילוב אצבעות 4-5. הרגשתי שהיד שלי נשרפת , שדוקרים אותי במרפק, חשמל ונימול. הכאב היה בלתי נסבל לא יכולתי אפילו לגעת לעצמי ביד. הפסקתי בבת אחת לעבוד ולתפקד בבית. לא יכלתי לישון כי הכאב החמיר בשכיבה. פיתחתי חרדה ודכאון.
עברתי מסכת של אבחונים כולל אמג אולנרי ומדיאני, US, MRI – והכל יצא תקין.
אובחנתי עם פיברומיאלגיה – יש לציין שהיה כבר סימנים מגיל 32 שהלכו והחמירו אך לא היה ברמה של מה שתארתי.
הלכתי גם לנוירולגית כי היה לי גם רעד כללי, נשפכו לי מים אם החזקתי כוס. הבדיקה שלה היתה תקינה למעט רעד יציבתי קל.
הייתי גם אצל פסיכאטרית שחידדה את המצב וטענה שמה שיש לי זה נוירופתיה מרכזית עם ביטויים פריפריים. גם הסבירה שאני במצב של אלדוניה.
למזלי התרופה סימבלטה 60 הביאה להקלה הדרגתית בכאב הנוירפטי וכאבים נוספים (למעט כאבי ראש). מידי פעם יש התלקחויות אם אני "מתאמצת מידי". לא יכולה לתפקד כמו אדם נורמלי.
מבחינת בדיקות דם אני תקינה למעט אנמיה מחוסר ברזל.לוקחת תוסף וזה נספג .
השאלה שלי- איך ניתן להוכיח מצב של נוירופתיה מרכזית? הנוירולוג בקופה טען שלא מכיר מצב כזה.. גם ביטוח לאומי לא מכיר בכך. האם בכל זאת כדאי לחזור על בדיקות לשלול נוירופתיה פריפרית?