[חן יפת]

ד"ר רון דבי שלום,

שמי חן בן 26.

ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 8 בערך, עברתי לגור עם אמא.
היא התחילה להיכנס לדיכאונות, הייתה מוציאה עליי תסכול (מכות)
באופן יומי, ניסתה לשים קץ לחיה לידי, בקיצור, עברתי מתחים ומצבים לא נעימים לנפש.
מאז הביטחון שלי ירד לאפס, התחלתי לגמגם, נתקעתי בבית מול המחשב, ניתקתי קשר עם חברים.
היה בי רצון להתבודד ופחד להיחשף בחברה. ומאז ועד היום אני בעצם "שורד" ותקוע בחיים.
עם הזמן אני מתחיל להרגיש את העצב צף והבעיות בחיים ממשיכות לגדול.
אין לי חשק ומוטיבציה לעשות דברים, אני בקושי יוצא מהבית, כרגע לא עובד.
קשה לי לדבר (מרגיש שלסת ימין נעולה), קשה לי לבלוע, איבדתי קורדינציה בגוף, מרגיש שאני לא מקבל חמצן בנחיר הימני של האף(סתום כרוני),
קשה לי להתמקד בעין ימין, קושי התאפקות בשתן, קר לי בידיים, קשה לי להחזיק את הראש ישר,
אין לי תיאבון, איבדתי תחושה ביד ימין ( קשה לי לכתוב אפילו).
במצב עמידה רגיל אני מרגיש את כובד המשקל על רגל שמאל, בזמן הליכה כמעט ואין תחושה ברגל ימין (לפעמים אני מרגיש שאני כמו נופל לצד ימין כי אין תמיכה)

הצגתי פה המון בעיות, מקווה שדיברתי לעניין, אשמח לשמוע תגובות בנושא
או פתרון לבעיות.
תודה מראש.

[דר רון דבי]

שלום
בקשר לבעיות שאתה מציג כדאי שתתייעץ עם הרופאים רלוונטים: אף-אוזן-גרון בנוגע לבעייה באף, ונוירולוג לשאר הדברים. יתכן מאוד שרוב הבעיות שלך נובעות ממצבך הנפשי. ברור שאתה חייב לעבור שיקום נפשי, ושאתה זקוק לעזרה בתחום הזה על מנת שתעלה על התלם ותתפקד בצורה תקינה. כדאי מאוד שתפנה לגורמים המומחים בעניין. זה לטובתך.
בהצלחה
ד"ר רון דבי
נוירולוג

[מאת]

תגובות