שלום ד"ר דבי
לגבי תשובתך על ההודעה שרשמתי לך, קל לומר אין את מי להאשים… אלא לחשוב חיובית. איך אפשר לחשוב חיובית כשאין תרופה לדבר? אם איזה הרגשה ורמת חיים אדם בעל ניוון שרירים גנטי יכול לחיות לעתיד? אחרי כל הדחייה החברתית ?
שאלה: האם אתה כרופא הייתה מוכן שהבן שלך שחולה במחלה כזאת יהיה דחוי על ידי החברה בה הוא חי? שנשים יגידו לו : אתה רזה מדי, למה יש לך צלקת בשפה? ויסתכלו עליך בצורה מוזרה? כמו כל הזמן על הידיים והכל? הנשים לא מפגרות ולא מטומטמות כי הן יודעות מה לא בסדר כשרואות גבר… היום בחברה הישראלית יש סטיגמה לחיפוש אחר הגבר המושלם או לפחות חצי מושלם אבל שיראה טוב חיצונית… האם אתה היית מסכים שהבן שלך יהיה דחוי וכאבא לחשוב על כך שאולי לעולם לא יוכל להתחתן בגלל הבעיה הזאת?
בכלל לא קל לאדם שנולד עם מחלות רבות כפי שאני סבלתי כל ילדותי שהם ליקוי שמיעה יקוי דיבור עיוורון צבעים גנטי ניוון שרירים גנטי וכו'… ?