נעשה חשבון:
בארה"ב 7% חולי נורופטיה. כנראה גם בישראל. מתוכם שיעור לא קטן של נורופטיה סיבים דקים= מספרים מוחלטים די גדולים..
ומתיחסים בישראל לבעיה זו במערכת הבריאות כאילו מדובר במחלה נדירה ביותר…
חייבים לשנות את המצב…
1..אצלי זה לא גנטי אלא לדעתי כנראה על רקע טראומה בעמוד השדרה או/ו נפשי-אפשרי הלא כן?
.2.אם כמה בדיקות יסודיות EMG לא גילו נורופתיה מעצבים הגדולים(והם אינם יכולים לבדוק את הקטנים)-האם יש טעם לערוך ביופסיה?!
היתכן (ומה הסבירות) ורק ע"י כך יגלו את מקור הבעיה?-למשל מערכת כלי דם וכו' שבדיקות דם לא יגלו?!
3.בבקשה איך יוצרים קשר עם וולפסון הציבורי לקביעת תור דחוף להתייעצות,אבל דרך קופ"ח כללית
תודה ובכבוד
מחד ראיתי שאומרים שרדיקלופטיה לא מסוכנת כל עוד לא מדובר ב….
ומאידך פיזיוטרפיסטים מזהירים שעדיף לטפל בה ולא להזניחה כי היא מתפתחת.
אני מרגיש שחלה החמרה בהרגשה כמעט מידי יום.. וזה מרגיש לי יותר רע מהתגובות של הנוירולוגים שכלל לא התעמקו ב EMG או שנכנסתי אליהם במקרה בהרגשה/תחושה פחות גרועה..
ואצלי זה משתנה במשך אותו יום!
איך אני עוצר/שומר לפחות על המצב
תודה