לא תמיד הבדיקות יכולות לגלות את הבעיה.
כאשר הפגיעה העצבית קלה לא יראו את הפגיעה בבדיקות.
קיימת בדיקה נוספת "ביופסיה של העור" שעושים רק בוולפסון.
נסי להגיע לנוירולוג שמתמחה בעצבים ההקפיים ובקשי הפניה לבדיקה הזו.
האם עשית בדיקות דם מקיפות לנסות לאתר את הסיבה לבעיה? מה רמת ויטמין B12 שלך?
קצת כללים – לא נהוג להמליץ על ספקים או שמות של רופאים באופן גלוי וישיר בפורום. אכן ממליצה לקבל את הצעתה של אלין ואני יכולה לעשות את הקישור בינכם.
גם 15 שנה אחרי פרוץ הנוירופתיה, כדאי לברר מה הסיבה, בייחוד אם הנוירופתיה עדיין פעילה ויש התקדמות. (גם אם היא איטית…)
אני מכירה אישית את אלין.
יש לה ידע רב.
היא מאד יסודית ולמדה את הנושא לעומק.
ממליצה בחום ליצור איתה קשר.
אם אתה מעוניין – אני יכולה לקשר בינכם שלא דרך הפורום.
ולעניין הנוירופתיה והתמודדות עם הכאב ושאר המיחושים: כאב גורם לנו להתכווץ. לכן מומלץ לבצע פעילות גופנית משחררת ומרגיעה. בין אם זו פעילות של מתיחות כמו יוגה ופילאטיס. טיפולי מגע – מסאג'ים למינהם, במידה וניתן לסבול זאת וכן מדיטציות למינהן.
ישנו גם טיפול בהיפנוזה להתמודדות עם כאב. ניתן לברר לגבי זה במרפאות הכאב שבאזור מגורך.
יתכן והתכוונת לשאול את דר' דבי. בכל מקרה פנית לפורום התמיכה.
האם הנוירופתיה היא הרגל אחת? או סימטרית בשתי הרגלים?
אם ברגל אחת – אזי לדעתי כדאי לבדוק אם המקור אינו מהגב מאיזו סיבה שהיא – כמו לחץ של חוליה על עצב מסויים.
ואם סימטרי – אז יש לבצע בדיקה מקיפה לגלות את הסיבה לנוירופתיה ולטפל בסיבה. טיפול בגורם לנוירופתיה מביא בדר"כ הקלה ובמקרים מסויימים אף מביא לריפוי.
האם בוצעו בדיקות דם לאיתור הסיבה לנוירופתיה? למשל סכרת?
EMG הוא רק כלי לאבחון. אין דחיפות בביצוע בדיקה זו. המתן בסבלנות לתור. אך ממליצה יותר לבדוק את הנקודות שהעלית למעלה.
שלום,
במקרים של נוירופטיה כדאי לאתר את הגורם לנוירופתיה ולטפל בו. טיפול בגורם – עוצר את התקדמות הנוירופתיה ברוב המקרים.
לא ציינת מה גילך והאם אתה סובל ממחלות רקע אחרות כמו סכרת למשל.
בממצאי הבדיקות פרטת רק לגבי B12 – אשר לדעתי נמוך. לעיתים הוספת הויטמין בצורה של טבליות מציצה מתחת ללשון – משפרת את מצב הנוירופתיה.
גם הקפדה על תזונה נכונה עשירה בפירות ובירקות, ללא אכוהול ומונוסודיום גלוטמט יכולה גם היא לשפר את הסימפטומים.
ספר לנו קצת יותר ומה אמרה הנוירולוגית על ממצאי הבדיקות.
מחלות גנטיות הן שונות באופין. ישנן מחלות גנטיות רצסיביות שבהן יש צורך ששני בני הזוג יהיו חולים או נשאים כדי שהמחלה תתבטא בילדים.
לעומת זאת – ישנן מחלות גנטיות דומיננטיות שבהן מספיק שרק אחד ההורים יהיה חולה כדי שהמחלה תעבור גם לצאצאים.
מאחר והמחלות של ניוון שרירים הן מחלות נדירות, ומאחר והמחלה לא מתבטאת אצל בעלך, אני מניחה שמדובר במחלה מהסוג הדומיננטי שבה כאמור, מספיק שהורה אחד יהיה חולה כדי שהמחלה תתבטא בילדים.
בכל מקרה, ממליצה לכם לעבור גם יעוץ גנטי מסודר, לפי סוג ניוון השרירים.
בברכת רפואה שלמה
רינה
אני מניחה שדר' דבי יענה לך גם כן.
לעניות דעתי (ואני לא רופאה) יש לבדוק גם את כלי הדם באזור הזה והאם אינם חסומים.
גם יתכן שמשהו לוחץ על עצב באזור, ותנועה משחררת את העצב התפוס במעט (או לחילופין – מזרימה דם לאזור)
לצורך הרגעת הצריבה יש מספר תרופות ורצוי להתייעץ עם רופא.