[מאור]

"ובכל זאת, ההקלה היא בת חלוף. עם בוא פיסת מזון לפי ערפל כבד מוצא משכן בגלגולתי, איבריי כורעים תחת עול התשישות וגופי, כדרכו, מכביד עליי כמשקולת. נשימתי קצרה עד מחנק, לבי כבד ובמציאות המקיפה אותי מכל העברים – שנחווית כחזיון תעתועים עשוי כרצף תמונות סתומות, כמו מגיע אל עיניי ממרחק רב – שכלי הוא קופסא ריקה וקולות הסובבים אותי כמוהם כרעשי רקע זרים, והם חולפים דרכי ואינם נשמעים. עולה תחושת מלכוד בין גבולות גופי, הסוגרים עליי, והוא מבקש לצנוח לקרקע ללא תנועה, הרחק מעיני העולם. נדמה כי אבנים עוברות במערכתו.

אני מטפס במדרגות ביתי וצונח במהרה אל כסא חדרי, שם אין לי אלא לקבוע עיניי במסכים ולהמתין לפיזור הערפל. כל ימיי הם מאבק אין קץ לשימור כל שריד מרץ, רגש וצלילות דעת, אשר סופו תבוסה מוחצת."
[url]
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815198%5B/url%5D

[דר רון דבי]

שלום

לא ברורה לי מה השאלה.

בברכה

ד"ר רון דבי

[מאת]

תגובות