[גרייס]

שלום ד"ר.

לאחרונה אובחנתי בבדיקת דם חוזרת לנוגדנים לאצטיל כולין כחולת מיאסטניה .

מכיוון שהסימפטומטים שלי הינם קלים יחסית (צניחת עפעף וראיה כפולה פעם בכמה חודשים) וחולפים להם , הנוירולוגית חושבת שאין טעם כרגע להתחיל טיפול תרופתי ולהסתפק במעקב בלבד.
היא טוענת שכנראה כשאני מגיעה למאמץ שהוא מעט יותר משמעותי, מציפים אותי תסמינים מיאסטניים קלים והדרך להימנע מהם היא להימנע מהמאמץ שגורם להם (טיסות לילה לחו"ל, פחות שעות שינה וכו).

באופ כללי אני מרגישה מצויין ואף מתאמנת במכון כושר, לאחר האימונים אין החמרה ואין סימפטומים.

שאלתי אליך היא: האם זה בסדר שאני ממשיכה להתאמן?
האם מקובלת עליך גישה זו של הנוירולוגית שאין להתחיל כל טיפול כרגע, והאם העובדה שאני חולה ולא מטופלת לא תגרום להתדרדרות כלשהיא?
ושאלה אחרונה, ד"ר יקר, האם אוכל לחיות חיים נורמליים עם המחלה הזו? מלבד התקפי חרדה אני מרגישה מצויין, ולם האם יכולה להיות מרגע לרגע התדרדרות במצב?

תודה על הכל!

[דר רון דבי]

מיאסטניה גרביס
שלום,
הטיפול תלוי כמובן בחומרת הסימפטומים. אם מדובר בסימפטומים קלים וחולפים אז לא חייבים לטפל, והגישה של הנוירולוגית שלך נראית לי הגיונית ביותר. לעיתים יש הפוגות ספונטניות של המיאסטניה. אם בעציד יהיה צורך בטיפול, אז תקבלי לפי הצורך, אבל יכול להיות שגם לא יהיה צורך, ואז חסכת טיפול עם תופעות לוואי.
בברכה
ד"ר רון דבי

[גרייס]

ומה לגבי מכון הכושר והתוכנות של ניהול חיים תקינים ונורמילים?

[דר רון דבי]

זה מובן מאליו, למה לא?

[גרייס]

תודה ד"ר על הזמינות ועל כל השאר

[מאת]

תגובות