[מלי]

בת 37.מאובחנת בפיברומיאלגיה.לא נוטלת כדורים.
חשוב לציין שעובדת המון.בכירה .לא עייפה לא מדוכאת-סופר פעילה
מאידך-מיואשת ממצבי הגופני.
המון תופעות לא אטריד אבל חווה כרגע שילוב של כמה קשות
1.הירדמות של צד שמאל של הפנים מלווה בכאבים עזים בלסת באוזן ובגרון באותו צד
2.תחושה של בעירה בקרקפת בזרועות בחזה
3.תחושה של בעירה בקיבה וכאבים בצד שמאל בחזה וברום הבטן
4.כאב חוזר ובא במעלה המותן בנקודה קבועה מקרין גם לבטן ולגב תחתון.מרגישה כמו גוש בבטן.
אני בחרדה מכל המצב
בא לי להתעלף לא יודעת מה עובר עליי
כל התסמינים באים והולכים חלקם מוכירים לי.מעולם לא קיבלתי את כולם במכה כזאת.
הנמלול והבעירה חזקים בימים האחרונים.סותרי חומצה לא עוזרים.
נוטרופת שהייתי אצלו טוען שהכל ממערכת העצבים
אני לעיתים מתה מפחד-התקף לב אירוע מוחי ועוד

אני אדם מאושר ושמח.המצב מוריד אותי למטה.
כמו מה זה נשמע?מה לעשות?
אם זה בא והולך זה בשורה טובה?
אשמח מאוד לבוא אלייך-תורים עוד חודש ואני פשוט מיואשת(בטוטאל זה סיפור שנמשך כמעט שנתיים).
אודה לעזרתך

[מלי]

רוצה להןסיף
ביומיים האחרונים אני ממש מרותקת למיטה. הנימול חלף אבל הבעירה בכל בכל חלקי הגוף לא פסקה והחולשה עודנה קיימת מדי פעם נימול קל.

הייתח במיון-בדרו שזה לא לב.התייחסו בביטול נתנו לי כדור נגד אלרגיה כי חשבו שזה אלרגיה לאנטיביוטיקה חדשה שהתחלתי לקחת בגלל דלקת גרון-אופלקוסיצין-כמובן שזה לא עזר

מצב נפשי קשור לזה?אני אחרי שבועיים מאוד קשים בגלל בעיה בריאותית של הוריי אבל חשה רגועה ושלווה.
מה עושים?

[דר רון דבי]

שלום,
בראש וראשונה את צריכה לעשות כל מאמץ לא לתת למצבך להוריד אותך למטה. אם מדובר בפיברומיאלגיה, או לצורך העניין בטווח התסמונות של כאב כרוני, וזאת ללא כל עדות למחלה נוירולוגית מעבר לכך (אני מניח שזה המצב אצלך), אז תתייחסי לבעייה שלך כמצב נתון, דהיינו זה הגוף שלך וכך הוא מגיב, ולא כאל מחלה שתתקדם ותגרום לנזק עצבי. אין הדבר מפחית מעצמת הסבל, אך זה שם אותך בנקודה מסויימת. לגבי הטיפולים, אני מניח שלא אחדש לך הרבה, כי בוודאי קבלת את רובם (תרופות, פיזיותרפיה, הידרותרפיה, רפואה משלימה, מרפאת כאב ועוד). אם לא קבלת קנאביס רפואי, תשקלי את העניין, זה יכול להקל. תנסי למצוא איזה טיפולים עוזרים לך ולהתמקד בהם, וגם תמיכה פסיכולוגית יכולה לעזור, על מנת לתת לך את התובנה והכוח להתמודד עם המצב.
בריאות שלמה
ד"ר רון דבי
נוירולוג

[מאת]

תגובות