שלום רב,
אימי אישה בת 70, סבלה וסובלת מדיכאונות. טופלה ע"י מספר פסיכיאטרים וקיבלה תרופות שונות בכל פעם. אחת מהן , אותה קיבלה לפני כחודש וחצי הא הפרפנאן. כבר, תוך מספר ימים מנטילת התרופה החלו תופעות לאאוי של רעד בלדתי רצוני של הידים. אימי נגשה לפסיכיאטרית , וזו במקום להפסיק את הטיפול לחלוטין הורידה לה מינון.. כמובן , שהרעידות התגברו ו"התפשטו" ליתר חלקי הגוף. (רגלים , פנים , דיבור…). שראתה אותה שוב הפסיכיאטרית הפסיכיאטרית הפסיקה לה לחלוטין את התרופה ונתנה לה דזיקט (תרופת נגד).
אימי נתלה את הפרפנאן חודש שלם.
כיום היא מאושפזת במחלקה נוירולוגית (מיום רביעי שבוע שעבר) במרכז הארץ וממשיכה לקבל את הדזיקט..
לאחר שקיבלה 4 מ"ג וראו כי התרופה אינה משפיעה העלו מינון ל- 5.5 מ"ג.
ולשאלותי :
1. האם יתכן שנגרם לה נזק בלתי הפיך ? היא רועדת כולה , הדיבור שלה אינו שוטף והידים רועדות , אינה מצליחה לשתות כוס מים כמו שצריך.
2. האם המינון שהעלו לה עשוי להזיק ?
3 מה הסיכוי שהרעידות תחלופנה ? ותוך כמה זמן? כלומר האם ניתן להעריך פרק זמן מסויים שבו רופא יכול לומר שהמצב הוא בלתי הפיך ?
4. האם ישנן תרופות אחרות שהיא יכולה לקחת ?
יש לציין שמעבר לרעידות , היא די צלולה ומרוכזת.
אודה לתשובותיך . כולנו במשפחה בלחץ אדיר מהמצב "החדש" שנוצר ונשמח לקבל תשובות כלשהן לגבי מצבה .
בתודה מראש
גלית